מעבר ליום הגיבוש: עשייה קהילתית שבונה שייכות אמיתית בצוות
יום גיבוש גנרי משאיר זיכרון נעים ומעט שינוי. עשייה קהילתית משותפת, בהשראת ערכי ESG ואימפקט, יכולה לבנות שייכות שנשארת גם אחרי שהיום נגמר.
רוב האנשים שעבדו בארגון יותר מכמה שנים זוכרים לפחות יום גיבוש אחד שהיה נחמד, ולא השאיר כמעט כלום. אוטובוס, פעילות אתגרית, ארוחה טובה, תמונה קבוצתית. למחרת כולם חוזרים לשולחנות, לאותם ממשקים ולאותם דפוסים. אין בזה פסול, הנאה משותפת היא דבר חשוב. אבל אם המטרה היא לבנות שייכות, לחזק את הדרך שבה הצוות עובד יחד ולחבר את האנשים לערכים שהארגון מצהיר עליהם, צריך משהו אחר. במאמר הזה נסביר למה עשייה קהילתית משותפת יכולה להיות כלי חזק יותר לגיבוש צוות, איך היא מתחברת לשיח על ESG ואימפקט, ומה אפשר ללמוד מזוג אופניים על המכניקה של צוות.
למה יום גיבוש גנרי לא מספיק
יום גיבוש גנרי בנוי בדרך כלל סביב חוויה. החוויה יכולה להיות מצוינת, אבל היא מנותקת מהעבודה עצמה ומהעולם שמחוץ לארגון. אין בה בעיה אמיתית לפתור, אין בה מישהו שמחכה לתוצאה, ואין בה משהו שנשאר אחריה. לכן גם הקשר שנוצר בה נוטה להתפוגג מהר.
יש גם עניין של התאמה. פעילות אתגרית אחת לא מתאימה לכל צוות, לכל גיל ולכל תרבות ארגונית. מי שפחות נוח לו עם תחרות, עם מאמץ פיזי או עם חשיפה מול קבוצה, עלול לחוות את היום כחובה ולא כהזדמנות. כשהפעילות בנויה על עשייה עם מטרה, יש בה מקום לסוגים שונים של תרומה: מי שמתכנן, מי שמארגן, מי שמתקן, מי שמתעד ומי שמחבר בין האנשים.
שייכות לא נבנית רק מכך שאנשים נמצאים יחד באותו מקום. היא נבנית כשהם עושים יחד משהו שיש לו משמעות, כשכל אחד מרגיש שהתרומה שלו נחוצה, וכשהתוצאה גדולה מסך החלקים. זה ההבדל בין בילוי משותף לבין עשייה משותפת.
שייכות נבנית דרך עשייה עם משמעות
בגישה של LARE, תחושת קהילה נשענת על ארבעה מרכיבים: השתייכות, השפעה, שילוב ומענה לצרכים, וקשר רגשי משותף. ארבעת המרכיבים האלה הם המסגרת שאיתה אנחנו ניגשים לתכנון של פעילות לצוותים, ובכל פעם אנחנו שואלים איך כל אחד מהם יכול לבוא לידי ביטוי בפועל, ולא רק להופיע על הנייר:
- השתייכות: לכל משתתף יש מקום ותפקיד ברור, ואף אחד לא נשאר בצד כצופה.
- השפעה: המשתתפים מקבלים החלטות אמיתיות לאורך הפעילות, ורואים איך הן משפיעות על התוצאה.
- שילוב ומענה לצרכים: הפעילות נשענת על כישורים שונים, כך שגם מי שלא בולט בדרך כלל מוצא את המקום שבו הוא תורם.
- קשר רגשי משותף: יש רגע של סיום, תוצר מוחשי ותחושה של "עשינו את זה יחד", בשביל מישהו אחר.
כשהמרכיבים האלה נמצאים בתכנון, הפעילות מפסיקה להיות אירוע מבודד והופכת להתנסות שהצוות יכול לחזור אליה ולהשתמש בה כשפה משותפת.
ESG ואימפקט: כשהערכים יוצאים מהמצגת
ארגונים רבים מדברים היום על ESG, על אחריות סביבתית וחברתית ועל אימפקט בקהילה. לעיתים קרובות השיח הזה נשאר ברמת המדיניות, הדוחות והמצגות, והעובדים עצמם לא בהכרח מרגישים חלק ממנו. פעילות קהילתית Hands-on יכולה לגשר על הפער: היא מתרגמת ערך מופשט לפעולה מוחשית שהעובדים עושים בידיים שלהם.
חשוב לעשות את זה ברצינות. פעילות אימפקט שנבחרה רק כי היא נראית טוב בתמונות עלולה להיתפס כציניות, ולפגוע באמון במקום לחזק אותו. השאלה המנחה צריכה להיות כפולה: האם הפעילות עונה על צורך אמיתי בקהילה, והאם היא מחזקת משהו אמיתי בצוות?
כשהתשובה לשתי השאלות חיובית, נוצר מפגש מעניין. העובדים רואים את הארגון שלהם פועל בעולם, ולא רק מדבר עליו. הקהילה מקבלת משהו מוחשי. והצוות יוצא עם חוויה משותפת שיש לה הקשר וערך, ולכן קל יותר לחזור אליה ולהיזכר בה גם בימים רגילים.
צוות לא מתגבש כשהוא מקבל חוויה. הוא מתגבש כשהוא בונה יחד משהו שמישהו אחר צריך.
האופניים כמטאפורה למכניקה הצוותית
אופניים הם מערכת פשוטה לכאורה, אבל כל רכיב בהם תלוי באחרים. כשמשפצים אופניים יחד, קל לראות את ההקבלה לצוות.
השרשרת: העברת כוח בין חלקים
השרשרת מעבירה את הכוח מהדוושה לגלגל. בצוות, אלה הממשקים בין אנשים ובין תפקידים. אם חוליה אחת חלודה, חלק גדול מהמאמץ של הרוכב הולך לאיבוד בדרך. במהלך השיפוץ, הצוות רואה בעיניים איך תקלה קטנה בנקודת חיבור אחת משפיעה על המערכת כולה, וזו הזדמנות טובה לשאול איפה זה קורה גם אצלנו.
ההילוכים: התאמה לשטח
אותם אופניים מתנהגים אחרת בעלייה ובמישור. צוות טוב יודע להחליף הילוך: לשנות קצב, לחלק מחדש את העומס ולהסתגל לתנאים משתנים בלי להתפרק. צוות שנשאר כל הזמן על אותו הילוך יתעייף מהר בעלייה, או יבזבז אנרגיה במישור.
הבלמים: הביטחון לצאת לדרך
מי שסומך על הבלמים מרשה לעצמו לרכוב מהר יותר. גם בצוות, תחושת ביטחון ויציבות היא מה שמאפשר לאנשים ליזום, לנסות ולטעות. בלי הביטחון הזה, אנשים מעדיפים לדווש לאט ובזהירות, וזה ניכר גם בישיבות, גם בפרויקטים וגם בנכונות להציע רעיונות חדשים.
איך לתכנן פעילות אימפקט שמחזקת את הצוות
לפני שבוחרים פעילות, כדאי לעבור על כמה שאלות. הן יעזרו להבדיל בין יום נעים לבין התנסות שמשאירה משהו:
- מה הצורך בקהילה? מי ייהנה מהתוצר, והאם הצורך הזה אמיתי ולא רק נוח לנו.
- מה אנחנו רוצים לחזק בצוות? יוזמה, שיתוף פעולה בין מחלקות, חשיבה יצירתית או אמון בין דרגים.
- איך כל אחד משתתף? האם יש תפקידים לכל סוגי האנשים, כולל מי שפחות נוח לו בעבודה פיזית.
- מה נשאר אחרי? תוצר שנמסר, סיפור שמסופר בארגון, שיחת סיכום שמחברת את החוויה לעבודה היומיומית.
- איך נמשיך? האם יש דרך לחזור לקהילה הזו, או לפחות לחזור לתובנות שעלו, גם בעוד כמה חודשים.
השאלה האחרונה חשובה במיוחד. גם הפעילות הטובה ביותר היא נקודת פתיחה, ולא תחליף לעבודה מתמשכת על התרבות הארגונית.
The Gear Shift: לשפץ, לתת ולהתחבר
ב-LARE פיתחנו את The Gear Shift כסדנת אופניים, קיימות ואימפקט בגישת Fix & Give. זו סדנת Hands-on שבה הצוות משפץ אופניים עבור הקהילה, ותוך כדי כך מתנסה במכניקה הצוותית על בשרו: חלוקת תפקידים, העברת ידע, פתרון תקלות ותחושת הישג משותפת. הסדנה מחזקת יוזמה, חשיבה יצירתית ושייכות, ומתחברת באופן טבעי לערכי האימפקט וה-ESG של הארגון. אם אתם מחפשים פעילות גיבוש צוות שמחברת בין האנשים, לערכים ולקהילה, נשמח לשוחח ולהתאים אותה לצוות שלכם.
אנחנו מתכננים תהליכים שמחזקים אמון, שייכות והשפעה הדדית, ומתרגמים אותם למנגנוני פעולה, מנהיגות ויוזמה בארגונים, ברשויות ובמוסדות חינוך.
